מה זה "ייפוי כח מתמשך" ?

עד לתיקון החוק ב- 2016 שיצר את המנגנון של ייפוי כוח מתמשך הייתה אפשרות אחת בלבד לטיפול באדם שהוכרז כ-"חסוי" והיא – אפוטרופוסות  לרכוש או לגוף, או שניהם יחד.

הבעיה הייתה, שכאפוטרופוס, אתה הופך למעשה להיות פקיד של הרשות. כל החלטה שתרצה לקבל עבור החסוי, תידרש לאישורים ובירוקרטיה סבוכה ומתישה ובכך, האפוטרופסות הופכת להיות נטל לכל הנוגעים בדבר ונטל על קרובי המשפחה שנאלצים לשלם אגרות ולנהל דו"חות  (פרטה) ולקבל את אישור ביהמ"ש לפעולות עבור החסוי.

אפוטרופוס מקבל לידיו סמכויות כוללות ונרחבות לנהל את כל ענייניו של החסוי ולמעשה נכנס בנעליו באופן מלא, השימוש בייפוי כוח מתמשך מאפשר לממנה להגביל את היקף סמכויותיו של מיופה הכוח ולבחור רק תחומים מסוימים ולא אחרים, שבהם יהיה רשאי לפעול ולפעול באופן שמכבד את רצון הממנה ופועל בהתאם להנחיות מפורשות שהותיר אחריו הממנה, לגבי ניהול חייו  היומיומיים ניהול רכושו וקבלת החלטות רפואיות עבורו

אנשים נוטים להתבלבל בין צוואה לייפוי כוח מתמשך.

המטרה של ייפוי כוח מתמשך היא לספק מענה לכל ענייניו של הממנה, עד גיל 120 של הממנה, במקרה בו הפך להיות בלתי כשיר לקבל החלטות, שרק אז ייפוי הכוח נכנס לתוקף.

הצוואה נותנת מענה להעברת נכסי המוריש ליורשים רק לאחר שהאדם נפטר. כל עוד הוא בחיים, הצוואה אינה ברת תוקף ואינה מקנה כל זכויות לאלו הנזכרים בה

את ייפוי הכוח המתמשך יש לערוך בפני עורך דין מוסמך אשר סיים הכשרה מטעם האפוטרופוס הכללי. על ייפוי הכוח לכלול את החתימות של ההורה הממנה (מעניק ייפוי הכוח), בן המשפחה מיופה הכוח, ועורך הדין עצמו. מסמך ייפוי הכוח ניתן לחתימה אלקטרונית ע”י עורך הדין. לאחר החתימות, יש להפקיד את המסמך במשרדי האפוטרופוס הכללי. עורכי דין בעלי ‘כרטיס חכם’ יכולים לבצע את ההפקדה באופן מקוון, אך תוך 14 יום עליהם לשלוח לאפוטרופוס הכללי בדואר רשום גם את ההעתק המקורי של ייפוי הכוח. לחלופין, ניתן להפקיד את המסמך באופן אישי במשרדי האפוטרופוס הכללי במחוז המתאים, תוך הצגת תעודה מזהה של ההורה הממנה.

כאמור, על מנת לערוך ייפוי כוח מתמשך יש צורך בחתימה של עורך-דין המורשה להכין מסמך משפטי זה. בישראל כאלפיים עורכי דין אשר הוסמכו לכך. עלות הכנת ייפוי הכוח המתמשך היא של כמה אלפי שקלים, ובמקרים מסוימים גם עשרות אלפי שקלים.

באופן כללי, ניתן לחלק את ההחלטות העיקריות בעת טיפול במבוגר, לארבע קבוצות מפתח:

• החלטות הנוגעות למצב רפואי
• החלטות הנוגעות להיבטי כסף ורכוש
• החלטות הנוגעות להתנהלות יומיומית (קניות, לבוש, טיפול בדירה וכדומה)
• החלטות לקראת סוף החיים – בהקשר לצוואות, ימים אחרונים, קבורה, ועוד